דומיינים ב-.ישראל – שאלות נפוצות

שמות מתחם (דומיינים) בעברית ובשפות אחרות עושים שימוש במשפחת תקני IDN (Internationalized Domain Names, או, דומיינים בתווים בינלאומיים).

דומיינים בעברית מומרים לתצורה ה"רגילה" אותה מכירות מערכות שמות המתחם (DNS), המורכבת מאותיות לטיניות, ספרות ומקפים בלבד (ASCII). הדומיין בעברית מפורש כתווי Unicode, אלו מומרים באמצעות מנגנון המכונה Punycode המורכב רק מהתווים הבסיסיים הנכללים בתקן ASCII וכך המערכות יודעות לאיזה שם אנו מתכוונים לגשת.

לדוגמא: כאשר נקליד את הדומיין "איגוד-האינטרנט.ישראל", הוא יתורגם עבור ה-DNS באמצעות Punycode למחרוזת הבאה: "xn—-zhcbgfhe2aacg8fb5i.xn--4dbrk0ce"

לקריאה מורחבת על IDN ראו: IDN – מה זה ואיפה זה פוגש אותנו?

חיפוש דומיין בעברית בשירות ה-WHOIS יכול להתבצע הן באותיות עבריות (למשל: "איגוד-האינטרנט.ישראל") והן בתצורת ה-Punycode (למשל: xn—-zhcbgfhe2aacg8fb5i.xn--4dbrk0ce). גם תוצאות החיפוש יציגו את הדומיין בשתי התצורות.

רישום דומיינים ב-il. וב-.ישראל נעשה דרך הרשמים המוסמכים של איגוד האינטרנט. לא כל הרשמים המוסמכים מבצעים רישום תחת הסיומת החדשה, אלו שכן רושמים תחת .ישראל מסומנים ברשימה עם הלוגו של .ישראל.

קיימים מספר הבדלים בין הכללים בעיקר בכל הקשור למבנה הדומיין, ההגבלות השונות בתווים המותרים ואופן ההקצאה בסיומת המגזרית "ישוב.ישראל" אך מרבית התנאים ב-.ישראל ו-il. זהים. לכללי הרישום בסיומת il. לחצו כאן, לכללי הרישום בסיומת .ישראל לחצו כאן.

כפי שמצויין בכללי הרישום (סעיף 4.2), דומיין יכול להיות מורכב מהתווים הבאים בלבד וחייב לכלול אות אחת לפחות מאותיות הא"ב העברי:

1. אותיות הא"ב העברי: האות "א" עד האות "ת", כולל האותיות הסופיות "ם", "ך", "ף", "ן", "ץ".
2. ספרות: הספרה "0" עד הספרה "9"
3. מקף אמצעי: "-"

קיימים כלים ברשת בהם ניתן להמיר דומיין בעברית מתצורת Unicode לתצורת Punycode, אך בדרך כלל אין צורך בכך בתהליך רישום דומיין ב-.ישראל. כאשר המבקש פונה לרשם הוא מבקש לרשום את הדומיין בשפה המקומית, עברית. ההמרה מתבצעת על ידי הרשם.

דומיין בעברית מורכב מרצף של שני תווים או יותר כאשר הסיומת היא .ישראל, למשל: איגוד-האינטרנט.ישראל. דומיינים במרחב .ישראל יכללו לפחות אות עברית אחת (כולל אותיות סופיות כמו "ם", "ץ") ויכולים להכיל גם תווים אחרים כמו ספרות ומקף אמצעי. דומיין לא יכול לכלול אותיות לטיניות או שילוב של אותיות עבריות ולטיניות.

עבור כלל הציבור, דומיין במרחב .ישראל יירשם ברמה השנייה (SLD), כך שהמבנה הוא: <דומיין ברמה-שנייה>.<ישראל>. לדוגמא: דומיין.ישראל, או איגוד-האינטרנט.ישראל

לעומת זאת, עבור מוסדות אקדמיים, גופי ממשל, צבא ורשויות מוניציפליות, הוגדרו סיומות משנה מגזריות והרישום תחתן יעשה ברמה השלישית (3LD), כך שהמבנה הוא: <דומיין ברמה-שלישית>.<סיומת משנה ברמה-שנייה>.<ישראל> לדוגמא: שםמוסדאקדמי.אקדמיה.ישראל, או משרדממשלתי.ממשל.ישראל לקריאה נוספת ראו כללי הרישום.

עבור כלל הציבור, רישום במרחב .ישראל נעשה ברמה השנייה (SLD), כך שהמבנה הוא: <דומיין ברמה-שנייה>.<ישראל>. לדוגמא: דומיין.ישראל, או איגוד-האינטרנט.ישראל

עבור מוסדות אקדמיים, גופי ממשל, צבא ורשויות מוניציפליות, רישום במרחב .ישראל נעשה ברמה השלישית (3LD), כך שהמבנה הוא: <דומיין ברמה-שלישית>.<סיומת משנה ברמה-שנייה>.<ישראל> לדוגמא: שםמוסדאקדמי.אקדמיה.ישראל, או משרדממשלתי.ממשל.ישראל

הסיומות המיוחדות במרחב .ישראל הן: .אקדמיה.ישראל, .ממשל.ישראל, .צהל.ישראל, .ישוב.ישראל

לקריאה נוספת ראו כללי הרישום.

כללי הרישום קובעים מספר מגבלות ברישום דומיין:

1. דומיין אינו יכול להתחיל או להסתיים במקף אמצעי.
2. דומיין אינו יכול להכיל שני מקפים רצופים ("–"), למעט דומיינים שהם צורת A-Lable תקנית של דומיינים בעברית.
3. דומיין חייב להתאים לדרישות הטכניות של DNS התקפות במועד הגשת הבקשה.
4. דומיין אינו יכול להתחיל בספרה.
5. דומיין אינו יכול להיות זהה או דומה באופן מטעה ל-TLD ישראל או ל-SLDs ממשל, אקדמיה, ישוב, צהל.
6. אותיות אמצע ואותיות סופיות הן נרדפות אחת לשנייה לצורך רישום דומיין (כ=ך, מ=ם, נ=ן, פ=ף, צ=ץ) ולכן לא יוקצה דומיין אם כבר הוקצה דומיין זהה, כאשר ההבדל היחיד בין שני הדומיינים הוא אות/יות אמצע/יות או סופ/יות.
7. לא ירשמו דומיינים המכילים מילים גסות, שפה גסה, שמות הפוגעים בתקנת הציבור או ברגשות הציבור או שמות שבכל דרך אחרת אינם תואמים את חוקי מדינת ישראל. ראו: וועדה לשמות פוגעניים.

כפי שמצויין בכללי הרישום (סעיף 4.2), אורכו המקסימלי של דומיין הוא 63 תווים, כאשר הוא נכתב בצורת A-Label תקנית (תווי ASCII). אורכו המינימלי של דומיין הוא 2 תווים.

הסיבה היא מגבלה טכנית, כאמור דומיין ב-IDN מתורגם לשם ASCII המתחיל בתווים –xn וכך הוא אמור להופיע ב-ZONE. לגבי דומיינים המתחילים בספרות, ישנן מערכות שתומכות ב-IDNA 2003 שאינן מתרגמות באופן חד-ערכי את השם, כך שיכול להיווצר מצב שהשם לא יתורגם נכון, ולא יהיה ניתן להגיע לדומיין.

ב-2019 אימצה ICANN את המלצות "הוועדה לגיבוש יישום עברית ברמה העליונה של האינטרנט" (ועדה של ICANN שנוהלה ע"י האיגוד). הוועדה גיבשה מסמך כללים של האופן בו יש לממש עברית ברמה העליונה של האינטרנט. במאי 2021 ICANN פרסמה כי כללים אלו יחולו גם על הרמה השנייה. בכללים נקבע כי אותיות סופיות נרדפות לאותיות אמצע (כ=ך, מ=ם, נ=ן, פ=ף, צ=ץ) ולכן אין לאפשר רישום של שמות שמה שמבדיל בינהם הוא השימוש באות סופית או רגילה.

בהתאם לכך, כללי הרישום במרחב .ישראל כפופים לתקנות הללו ולכן לא יוקצה דומיין אם כבר הוקצה דומיין זהה, כאשר ההבדל היחיד בין שני הדומיינים הוא אות/יות אמצעי/ות או סופי/ות. לדוגמא: אם הוקצה השם דומיין.ישראל, לא ניתן יהיה להקצות או להשתמש בדומיינים: דומיינ.ישראל או דוםמיינ.ישראל או דוםיין.ישראל.

בכל בחירת דומיין יש לשקול את ההתאמה שלו מול קהלי היעד שלי והאם היתרונות שהוא מביא עמו משרתים את העסק או המוצר שלי. לכתובת אינטרנט בעברית יש מספר יתרונות בולטים:

• זכירות – כתובת האתר שלכם תוכל להתנוסס בעברית על שלטי חוצות, כרזות, כרטיסי ביקור או אפילו בטלוויזיה ויהיה קל לזכור אותה, בגלל יתרון השפה;
• היבטי מיתוג – פתיחת מרחב שמות מתחם חדש היא הזדמנות להוסיף לשם העסק מילים גנריות הקשורות לתחום בו הוא עוסק, לצד המילה "ישראל", המייצרת זיקה ברורה לעסק מקומי בקרב קהל ישראלי.
• מגוון עצום של אפשרויות חדשות – שהמרחב החדש מביא עימו; מגוון מילים וצירופי-מילים בעברית לשמות אתרים ועסקים חדשים פנויים לרישום.
• שיוך מקומי – מכיוון ש .ישראל היא סיומת מדינתית ולא סיומת כללית, גוגל ילמד זאת, וסביר להניח שאתרים בסיומת החדשה ישוייכו בעתיד למיקום הגאוגרפי של ישראל.

עוד על יתרונות רישום דומיין בעברית. 

רשת האינטרנט התפתחה תחילה בארצות-הברית ומאז נפוצה למשתמשים במדינות רבות שהצטרפו והתחברו אליה. על כן, עם הזמן עלה הצורך במציאת פתרונות והתאמת תשתיות רשת האינטרנט גם עבור משתמשים שאינם דוברי אנגלית. בתוך כך, קהילת האינטרנט העולמית סימנה לה כיעד לתמוך באינטרנט שאינו מבוסס על אנגלית בלבד.

לדומיינים בעברית כמה יתרונות: הגברת השיוך לקהילת העסקים הישראלית המקומית וחידוד הזיקה הישראלית לשירות או העסק, לצד מתן אפשרות לפרסום הדומיין בעברית עבור אוכלוסיות שהאנגלית פחות שגורה בפיהן, בקלות ובשפה המקומית. עוד על יתרונות רישום דומיין בעברית. 

תמיכה בדומיינים בשפות שאינן לטינית (IDN), ובתוך כך גם דומיינים בעברית, משתנה בין יישום ליישום וכן בין הרשתות החברתיות שונות, לכן ייתכן כי לא בכל מקום ברשת הם יהיו לחיצים. בנוסף, ייתכן ובחלק מהמקרים דומיינים בעברית יהיו לחיצים אך יוצגו בתצורת ה-Punycode ולא בעברית (לדוגמה כך: xn—-zhcbgfhe2aacg8fb5i.xn--4dbrk0ce עבור הדומיין איגוד-האינטרנט.ישראל).

לצד זאת, ככל שייעשה שימוש נרחב יותר ב-IDN ברשת האינטרנט והצורך לתאימות ייגבר, הסיכוי שיותר ויותר נותני שירותים ופלטפורומות שונות יתאימו את התשתיות שלהם לצורך – ייגבר גם כן.

לבירור מעמיק יותר או פרטני, יש לפנות ישירות לפלטפורמה או לנותן השירות הספציפי (רשת חברתית, יישום) ולברר האם הם תומכים ב-IDN.

• לקריאה מורחבת בעניין תאימות ראו: IDN – מה זה ואיפה זה פוגש אותנו?
• לקריאה נוספת על תאימות של אפליקציות שונות, רשתות חברתיות, דפדפנים, מייל, IOT ראו: https://idnworldreport.eu/blog/2021-11-29-oxil-uasg-icann/

לא, מדובר בדומיינים שונים. במידה ומחזיק בדומיין באותיות לטיניות ירצה את הדומיין בעברית שהוא תרגום או תעתיק של השם הלטיני, הוא יצטרך לרשום את הדומיין גם במרחב בעברית.

ככלל, דומיינים בעברית נתמכים בכל הדפדפנים הפופולאריים. יוצאים מן הכלל עשויים להיות דפדפנים פחות מוכרים וכן גרסאות תוכנה ישנות של הדפדפנים המוכרים. בדיקות שנערכו על ידי ה-UASG (Universal Acceptance Steering Group) במערכות-הפעלה שונות, מחזקות זאת ומראות שמרבית הדפדפנים תומכים בהצגה וניווט על ידי IDN. לקריאה מורחבת בעניין תאימות יישומים שונים ל-IDN ראו: IDN – מה זה ואיפה זה פוגש אותנו?

בגלישה בדפדפנים הפופולאריים אין צורך להקליד את התחיליות הללו. הדפדפן ישלים אוטומטית בהתאם להגדרות האתר, כמו כל אתר בדומיין באותיות לטיניות:

• www – היא תוספת שמנהל האתר יכול להגדיר כתת-דומיין (subdomain). הוא אינו מחוייב בכך, אלא זה אופציונלי.
• //:http – במקרה שמנהל האתר לא הגדיר תעודת SSL.
• //:https – במקרה שמנהל האתר הגדיר תעודת SSL. 

שימוש בדואר אלקטרוני טומן בחובו פעולות מורכבות בין תוכנות הלקוח לבין תוכנות שרתים שונים. מבדיקות שנערכו ב-UASG עולה כי תאימות שירותי דוא"ל שונים משתנה מספק לספק, לכן יש לקחת בחשבון כי גם אם בשירות דוא"ל אחד ניתן לשלוח ולקבל דוא"ל בדומיין בעברית, ייתכן ואצל משתמש אחר הדבר לא יתאפשר, בהתאם לתוכנה בה הוא משתמש. בנוסף, ישנם שירותים שמאפשרים שליחת באמצעות כתובת דוא"ל המורכבת מ-IDN, אבל לא מאפשרים ליצור כתובת כזו.

• לקריאה מורחבת בעניין תאימות שירותי דוא"ל ל-IDN ראו: IDN – מה זה ואיפה זה פוגש אותנו?
• לממצאי הבדיקות של UASG בנושא (שקף 23).

אצל חלק מהספקים הגדולים המנפיקים תעודות SSL אין בעיה להנפיק תעודה עבור דומיין IDN ובכלל זאת בעברית. עם זאת, ייתכן ותהיה דרישה להזין את שם הדומיין ב-Punycode ולא בעברית, כלומר לא לכתוב "איגוד-האינטרנט.ישראל" אלא "xn—-zhcbgfhe2aacg8fb5i.xn--4dbrk0ce".

כיוון שהדרישות עשויות להשתנות מספק לספק, אנו ממליצים לבדוק זאת ישירות מולם לפני הנפקת התעודה.

יכולות להיות כמה סיבות לכך. אי זמינות של דומיין חדש יכול לנבוע בין היתר מתדירות עדכון ה-ZONE, ייתכן כי מרגע רכישת הדומיין ייקח מספר שעות עד שהאתר יוכל להיות זמין תחת הדומיין החדש.

אפשרות נוספת היא כי הנך משתמש/ת בגרסת דפדפן שאינה תומכת ב-IDN שלא מצליחה לפענח את הכתובת שהזנת. עדכון הדפדפן לגרסה החדשה ביותר עשוי לפתור זאת. לשם בירור נוסף יש לפנות לספק הדפדפן.

דומיין בסיומת .ישראל מאושר אוטומטית לרישום אך הוא אינו מפנה מיד לשרתים ולכן סטטוס ה-DNS הוא server hold.
במצב בו הדומיין בסטטוס server hold הדומיין לא מפורסם בשרתי ה-DNS העולמיים. לאחר בדיקה של תקינות הפרטים על ידי האיגוד הדומיין "מופעל" ומפנה לשרתים.
בימים הראשונים של פתיחת המרחב קיימים עומסים גדולים ומכיוון שכל רישום נבדק הפניית הדומיין לשרתים עשויה לקחת מספר ימים.

בהחלט יש. רעיון ה-IDN, דומיינים בשפות שאינן לטינית הוא אינו חדש. בעולם רשמו דומיינים בשפות שונות כבר מאמצע שנות ה-90, באמצעות מנגנוני-המרת שמות שונים. בשנת 2010 החל ICANN בתהליכי אישור דומיינים מדינתיים בשפות מקומיות בתקן אחיד המכונה IDN. המדינות החלוצות שהשיקו מרחבים בשפה המקומית היו מצרים (.مصر), סעודיה (.السعودية), הפדרציה הרוסית (.рф) ואיחוד האמירויות (.الامارات).

בישראל נפתח בשנת 2010 רישום דומיינים בעברית תחת סיומת il. וכעת ניתן לרשום דומיינים גם תחת הסיומת .ישראל בדומיין עברי מלא.

לנתונים נוספים על פריסת IDN בעולם ניתן לראות באתר: https://idnworldreport.eu/maps/world-maps/

לא, מדובר בשני מרחבים נפרדים זה מזה.

דומיינים הקיימים בעברית במרחב il. ימשיכו לפעול כרגיל ובהתאם לכללי הרישום של מרחב זה. אין חובה על מחזיקי דומיינים בעברית במרחב il. לרשום דומיין זהה בעברית במרחב .ישראל אם אינם מעוניינים בכך. מחזיק שמעוניין להחזיק בשני דומיינים, בשני המרחבים, צריך להמשיך ולחדש את הדומיין במרחב il., וכן לרשום ולחדש לפי הצורך את הדומיין במרחב .ישראל. דומיין בעברית שלא יחודש במרחב il. – יימחק לצמיתות, הואיל והאיגוד אינו מאפשר עוד לרשום דומיינים בעברית במרשם il.

בכל הנוגע לעלויות יש לפנות לרשמים המוסמכים, דרכם ניתן לבצע רישום לדומיינים בכלל ולדומיינים בעברית בפרט. עלות אגרת הרישום שגובה האיגוד מהרשמים זהה הן במרחב il. והן במרחב .ישראל.

לא, אין הבדל בביצוע פעולות אלו.

לא. הדומיינים בעברית במרחב .ישראל הם הרחבה של מרחב הדומיינים הישראלי. דומיינים במרחב .ישראל יירשמו בעברית מלאה, ישירות תחת הסיומת .ישראל, באופן הבא: "הדומייןשלי.ישראל". דומיינים בשפות בינלאומיות מרחיבים את הנגישות של רשת האינטרנט לקהלים נוספים וחדשים, ומאפשרים גישה נוחה יותר למרחב השמות.

במידה ובעל זכות לרישום דומיין במרחב .ישראל לא מימש את זכותו לרישום הדומיין במהלך תקופת הרישום המוגן עד לתאריך 22/02/2023, זכותו תפקע במועד זה והדומיין יהיה זמין לרישום על-ידי הציבור הרחב בכללותו, בהתאם לכללי רישום הדומיינים במרחב .ישראל.

מעת שלא מימשת את זכותך לפי כללי הרישום המוקדם, פקעה הזכות ורישום הדומיין התאפשר לציבור הרחב בכללותו, לפי העיקרון של כל הקודם זוכה. ככל ואתה סבור כי המחזיק הנוכחי של הדומיין פגע בזכות חוקית שלך, ובהנחה שלא ניתן לפתור את המחלוקת בהסכמה, ניתן לפנות להליך יישוב המחלוקות של האיגוד (ה-IL-DRP) או לכל ערכאה מוסמכת אחרת.

הפצת ה-Zone File של .ישראל מתרחשת חמש פעמים ביממה, בשעות 8:00, 12:00, 14:00, 18:00, 22:00.

IDN הם ראשי התיבות ל- Internationalized Domain Names – דומיינים המכילים תווים בינלאומיים משפות שונות שאינן לטינית (A-Z). לדוגמא: הא"ב העברי או הערבי, שפות אסייתיות, קיריליות, סימנים דיאקריטיים מיוחדים בשפות שונות דוגמת אומלאוט (Ü) הגרמני וכדומה.

"ASCII הם ראשי התיבות ל-American Standard Code for Information Interchange. זהו תקן קוד אמריקאי להחלפת-מידע. טבלת ASCII כוללת תווים לטיניים a-z, הספרות 0-9 וכן תווים שונים כפי שאנו מכירים מכל מקלדת סטנדרטית, לדוגמה: סוגריים, סימני פיסוק ותווים אחרים כמו *, ^, @, \. כל אחד מאלו מומר לקוד ייחודי (רצף של ספרות) אשר מחשבים יכולים "להבין".

תקן ASCII הוא התקן בו נשמרים שמות מתחם (דומיינים) בכל שרתי ה-DNS. יש לו שתי גרסאות, אחת קצרה יותר הכוללת 128 תווים בלבד (7-ביטים) ושנייה מורחבת של 256 תווים (8-ביטים). "

Unicode הוא תקן בינלאומי לייצוג טקסט במערכות מחשב. התקן מגדיר מערכת תווים הכוללת, בין היתר, את כל מערכות הכתב הנמצאות כיום בשימוש פעיל בשפות העולם – וממפה כל תו לקוד מספרי. ההתייחסות לקוד המספרי מאופיינת בתחילית "+U " שלאחריה מספר הקסאדצימלי בן 4 תווים. לדוגמא, הקוד של האות העברית "א" הוא U+05D0. לקריאה נוספת ניתן לפנות לאתר הרשמי של Unicode.

Punycode הוא המנגנון (אלגוריתם) המאפשר שימוש בשמות מתחם (דומיינים) בשפות שאינן לטינית. הוא ממיר שמות מתחם הנכתבים בתקן Unicode (התווים בהם נעשה שימוש בהקלדה בעברית) לתווים בתקן ASCII (התווים באמצעותם מיוצגים ושמורים שמות מתחם בשרתי ה-DNS בכל העולם). קריאה נוספת על תקן RFC 3492: כאן.